ניהול סיכונים בתביעות מהנדסים ע"י עוה"ד חן בר-און, בר-און שניאורסון – עורכי דין
טיפול בתביעות ע"י המבטחים בעבר
1.
כל עניין, בין אם תביעה או התראה, מועבר לחברת הביטוח, שהיתה נוהגת בהתאם לשיקול דעתה.
2.
חב' הביטוח ממנה עו"ד/שמאי/חוקר בלי לשאול את המבוטח. למבוטח אין שיקול דעת. החברה יודעת יותר טוב.
3.
כך, ממנים חוקר או שמאי גם אם המבוטח לא חושב שצריך, ולפעמים לא נותנים מי שצריך, וגם בוחרים את האישיות.
4.
בנוסף, זה על חשבון ההשתתפות העצמית של המבוטח.
5.
עד עכשיו, כל מקרה כזה, ולא חשוב מה היה הסיכון בו, היה מהווה תביעה שמשלמים עליה השתתפות עצמית, ולא חשוב מה הסיכון.
6.
מרבית המקרים, בכל מקרה, מסתיים במסגרת ההשתתפות העצמית, עם ההוצאות.
7.
בסוף היום, המבוטח היה משלם את ההשתתפות העצמית בגלל ההוצאות – שכ"ט עו"ד, שכ"ט שמאים, מומחים וכו'.
8.
וגם התביעה נחשבת אצל חב' הביטוח:
8.1. הגדלת הפרמיה בשנה שלאחר התביעה.
8.2. הגדלת הפרמיה בכל שנה שהתביעה פתוחה.
8.3. נספרת בחב' הביטוח בסיכונים שהמבוטח גורם לה, ולפיכך, לפעמים בעיות בחידוש.
ניהול סיכונים בהסדר איילון – שפי / בר-זיו רביד / בר-און שניאורסון
9.
הודעה של המבוטח לסוכנות הביטוח בר-זיו רביד.
10.
כל תביעה/הודעת זהירות מועברת למשרדנו. אנחנו מטפלים באופן אישי, בשיתוף איתכם, וכל החלטה והוצאה היא שלכם.
11.
איך זה עובד בפועל?
11.1. אנו פוגשים את המבוטח ושומעים את גרסתו לארוע, תוך כדי בדיקת החומר הרלוונטי, ומחליטים מהי רמת הסיכון בתיק.
11.2. אם הסיכון בתיק גבוה מההשתתפות העצמית, מעבירים לחברת הביטוח והיא מטפלת, כרגיל. נדיר.
11.3. בד"כ תיקים עם סיכון קטן. התיק מטופל ע"י משרדנו, מטעמכם, המבוטחים.
11.4. מרבית שכה"ט משולם ע"י שפי ואיילון. חלקכם הוא 250$ בלבד.
11.5. מבוטחים שההשתפות העצמית 10,000$ ומעלה, פטורים לגמרי משכ"ט עו"ד.
11.6. עם קבלת התיק ולאורך הדרך, איילון מדווחת מה קורה בתיק, וגם אתם.
11.7. אם הסיכון גדל במהלך הטיפול המשפטי מעבר להערכת הסיכון, התיק מוחזר לאיילון, כך שהסיכון שלכם הוא מינימלי.
11.8. גם אין טענה של איחור בהודעה, כי איילון שותפה.
11.9. בנוסף, יש פיקוח של ועדה משותפת עם שפי, לטובת המבוטחים.
הודעה לפני תביעה - מה עושים במסגרת הזאת?
12.
כל דבר שצריך, בהתאם למקרה הרלוונטי, יציאה לשטח, הזמנת מהנדס מומחה או חוקר, ביצוע תצלומים, קבלת גרסאות של המעורבים, וכל פעולה אחרת.
13.
אתם מחליטים. זה הטיפול שלכם. לכם יותר זול לקחת מישהו, אם צריך, למשל. יש מאגר של אנשים בתחומים שונים בתעריפים מיוחדים, ואפשר לפעול בדרכים נוספות, כמו לעשות בעצמך, עם הכוונה של המערכת, או מישהו אחר בפרויקט.
14.
הכל כדי לצמצם למינימום את הסיכון שתוגש תביעה. למשל, בשלב זה יכולים לעזור למבוטח להסביר שהוא לא אשם, שהוא לא הנתבע הנכון.
15.
דוגמאות: אם יש הודעת זהירות והמבוטח חושב שהנזק הוא בגלל שביצעו בניגוד לתוכניות שלו, זה הזמן להראות ליזם שזה בגלל ביצוע, לא תכנון. אם יש סיכון שיקרה נזק יותר חמור, זה הזמן להתריע על כך. למשל אם רואים שמבוצע משהו מנוגד להיתר, להתריע לועדה המקומית ולהתפטר. מישהו צריך להנחות את המבוטח מה לעשות.
16.
אין צורך לחשוש יותר מהגשת הודעות זהירות.
17.
אין יותר הפעלה אוטומטית של צוות שלם, על חשבונכם, כי תשלמו על זה את ההשתתפות העצמית אוטומטית.
אחרי תביעה – מה עושים אז?
18.
גם אז עושים אותן פעולות בשיתוף עם המבוטח.
19.
יצוג משפטי בתביעה כמעט בחינם, מבחינתכם.
20.
הוצאות המשפט עוברות אלינו - אינטרס נוסף שלנו לגרום לדחיית התביעה ולפסיקת הוצאות לטובת המבוטח, מעבר לעיקרון החינוכי.
21.
אין יותר אצבע קלה של חברות הביטוח בנושא הוצאות המשפט. לוותר על הוצאות משפט ואח"כ לבקש השתתפות עצמית.
22.
לא סוגרים תביעה בלי הסכמה בכתב של המבוטח.
יתרונות.
23.
העלאת ההשתתפות העצמית, על מנת להוזיל את הפרמיה. ברור שככל שההשתתפות העצמית גבוהה, כך הסיכון של חברת הביטוח קטן, והיא יכולה לתת לכם תעריפים טובים יותר.
24.
אבל אתם מקבלים אותו טיפול, בניהול התביעות הזה, בלי שתשלמו לחברת הביטוח את ההשתתפות העצמית הגבוהה.
25.
טיפול אישי – כל צוות המשרד מתמחה ברשלנות מקצועית מהנדסים ואדריכלים. לא יהיה מצב שממנים לכם משרד עו"ד ידוע ומוכר, אבל בעצם אתם מדברים עם אחרון המתמחים.
26.
מי שמטפל הוא מהצד שלכם. כמו שתיקחו עו"ד באופן פרטי, אבל בלי הסיכון שבכ"ז תחויבו בתיק.
27.
מצד שני, החברים הם שמחליטים. הם מנהלים את התקציב, מחליטים אם יהיה מומחה, מי יהיה המומחה, מה עושים בתיק שהוא קצת מעל ההשתתפות העצמית. אין החלטות או הוצאות כפויות.
28.
תיק המבוטח באיילון ישאר "נקי" מתביעות, מונע יקור פרמיה או לגבות ההשתתפות העצמית, ומאפשר המשך הנחת העדר תביעות.
תביעות בחברת הביטוח הקודמת
29.
עבור 400$ אתם מקבלים יעוץ משפטי לגבי תביעות בחברת הביטוח הקודמת, ומגינים עליכם.
30.
31.
מתחילת התוכנית בנובמבר 2005, אנחנו מטפלים כבר במספר מקרים.
32.
עד כה, אף תביעה לא הגיעה לטיפול איילון. הכל נשאר בטיפול המערכת הזו שאנו מדברים עליה.
33.
במקרים מסוימים של תביעות קודמות שהיו בפרויקט, הצלחנו להוכיח למבטחת הקודמת שהיא צריכה לקחת על עצמה גם את התביעות המשפטיות החדשות – ליתרון המבוטח, שכן בחברה הקודמת ממילא שילם כבר השתתפות עצמית.
34.
במקרה אחר, אנחנו פועלים לשכנע את הצד שתבע את המבוטח למחוק נגדו את התביעה, ויש סיכוי טוב מאוד לזה. זה לא היה קורה בעבר, כי עוה"ד שקיבל את התיק לא היה משתכר אם לא היה מנהל תיק.
35.
במקרה שחברת הביטוח מחליטה שאין כיסוי בפוליסה שלה כי המבוטח היה צריך להודיע בעבר לחב' הביטוח הקודמת – בעבר לא היה עם מי לדבר, המבוטח היה צריך לחפש עו"ד בחוץ ולהתגונן. עכשיו אפשר לנסות להגיע להסדר עם חב' הביטוח שאם ביהמ"ש יקבע שהיא לא צדקה, כלומר זה לא היה צריך להיות בחברה הקודמת, הם יקחו על עצמם את האחריות אוטומטית, בלי שהמבוטח יתבע אותה ויתעמת איתה.
1. חשיבות פוליסת ביטוח וגבולות כיסוי 1.1. למה צריך פוליסת ביטוח ? 1.1.1. דרישת מזמין עבודה בחוזה + אישורי ביטוח 1.1.2. מהות תביעה משפטית בגין אחריות מקצועית - פגיעה בכבוד העצמי 1.1.3. גבולות כיסוי - הגנה על התא המשפחתי 1.1.4. אין הגנה בשל הקמת חברה 2. ניסיון תביעות 2.1. עילות תביעה 2.1.1. תביעה חוזית 2.1.2. תביעה נזיקית 2.1.3. בד"כ התביעות מעורבות - עילה חוזית ונזיקית גם יחד 2.2. עילת הרשלנות לפי פקודת הנזיקין: 2.2.1. חובה 2.2.2. הפרתה 2.2.3. נזק 2.2.4. קשר סיבתי 2.3. תביעה ישירה מול הודעה לצד שלישי 2.4. דוגמאות לתביעות: 2.4.1. תביעה נגדית לדרישת שכ"ט במקרים רבים נטענת טענה לרשלנות מקצועית כאשר המבוטח דורש/תובע את שכר טרחתו. ישנם גם מקרים של הפסקת התקשרות ופעילות עם המודד בשל טענה לרשלנות/טעות במדידה, אך לא הוגשה תביעה. כשהמודד מגיש תביעה משפטית - מוגשת תביעה שכנגד. 2.4.2. מיקום לקוי של מבנה תביעות רבות נגד מודדים מוגשות על מיקום לקוי של המבנה, למעשה רוב התביעות. הרבה תקלות קורות בבתים פרטיים שלא מקפידים על הזמנת המודד לכל השלבים המחויבים בחוק. בד"כ בשל העובדה שמודד מוזמן ומודד רק פינות המגרש או קווי הבניין, והקבלן מבין שסומנו לו פינות המבנה, ומתחיל בביצוע הכלונסאות בהתאם לתוכנית הכלונסאות של הקונסטרוקטור, כשהוא סבור שמה שהמודד סימן אלו פינות המבנה. יש גם מקרים שהתקלה קרתה בשל העובדה שאחרי שבוצעו סימון המודד, בשל עבודות העפר, הוזזו הנקודות שסומנו. לכן, צריך להקפיד גם בחוזה וגם בהתראות בכתב בתחילת העבודה ולפני/אחרי כל מדידה שמזמינים את המודד שיזמינו לכל השלבים הקבועים בחוק. נדבר על זה אח"כ 2.4.3. גבולות מגרש ישנן תביעות גם בגין מדידה לקויה נטענת של גבולות המגרש. תקלות קורות בשל הסתמכות על מדידה קודמת לפני עשרות שנים או אי הבנה של המדידה ההיסטורית. אי אפשר להסתמך על מדידה קודמת - חייבים לבדוק דוגמא: תביעה מזור 2.4.4. תביעה בגין מדידה לקויה בפרויקטי תשתית גדולים, שם מלווה המודד את חברת הבניה. אם אין רישום של מה שנעשה, בכל יום, מתי היו, מה מדדו, מה תוצאת המדידה, יכול הקבלן לטעון אח"כ לטעות. לכן, חייב להיות רישום, רישום, רישום. כשהצוות נשלח לאתר ולא ברור מה עשו, למי מסרו, אין פרוטוקול - אפשר לטעון הכל נגדם. 2.4.5. תקנה 16.02 לתקנות התכנון והבניה - "2.לא תבוצע יציקת היסודות של הבנין שעל בנייתו ניתן היתר, אלא אם כן נמצא בידי מנהל העבודה באתר אישור בכתב של מודד מוסמך שמקום החפירות הנועדות ליציקת היסודות מתאים למיקום הבנין כפי שאושר בהיתר. 3. לא ימשיכו בבניה אחרי הקמתה של קומת המסד, כמשמעותה בסעיף 1.00.1 לתוספת השלישית, אלא אם כן נמצא בידי מנהל העבודה באתר אישור בכתב של מודד מוסמך שקומת המסד אמנם תואמת את מיקום הבנין כפי שנקבע בהיתר." 2.4.6. אבל - כשקורה המקרה - התביעה כבר מוגשת, ולהשתמש בהגנות שבתקנה שצוטטה לעיל, כבר לא עוזרת. כבר צריך להתגונן, להפעיל הפוליסה, והשאלה כנגד מי טוענים הטענה. 2.4.7. בפרויקטים קטנים שאין מפקח ואין קבלן רשום אפילו, אלא המזמין עצמו עובד עם קבלנים שונים ועפ"י חוק נחשב בעצם כ"מבצע הבניה" אבל נותרת לו תקלה כדוגמת בניין לא במקום - השופטים עלולים לרחם עליהם ולהטיל גם על המודד/רק על המודד אחריות, גם אם לא מדד, בשל העובדה שלא התריע שצריך להזמין מודד. 3. חוזים - כלי להקטנת סיכונים 3.1. קודם כל, לעשות חוזה. 3.2. מודד אינו עושה חוזה - אסור לעבוד ללא הגדרה מדויקת של תחום העבודה, מתי ושצריך להזמין, לא באים לבד. 3.3. לכן, מומלץ להכניס להסכם סעיפים המבהירים מתי חייבים לעשות מדידה עפ"י חוק 3.4. סעיף שלא אחראיים אם לא הוזמנו במועדים הקבועים בחוק.
הקדמה: סיבת ההרצאה/ההתכנסות - למרות אסונות שקרו, נדמה שאין הטמעה של כללים חדשים והסתכלות מחמירה יותר, אולי, של בתי המשפט. כלומר, למרות ורסאי, כפר המכביה ועוד כמה מקרים קשים, נראה שבמידה מסוימת עולם כמנהגו נוהג, שאחרת לא היינו רואים מקרים כגון המרפסת בחדרה. אולי אני נשמעת מחמירה, אבל בסקירה מקיפה אני מבקשת אולי להעיר את התחום שנראה עדיין רדום מאוד. אני גם מודעת לכך שבמרבית המקרים אין נגיעה בכלל לעבודת המתכנן/המפקח, אלא לביצוע בלבד. אלא שבתי המשפט כבר התקדמו, ואנחנו אולי לא רואים את זה. בתי המשפט מסתכלים על המתכנן/המפקח כאוטוריטה ההנדסית היחידה באתר, ומטילים יותר ויותר אחריות מכח מחשבה זו. כלומר, מראש בתי המשפט כבר רואים את הקבלן כמי שאינו מבין כלום, כמי שמנסה לרמות, ואנחנו, המפקח העליון או הצמוד כמי שאמונים על מניעת הרשלנות הצפויה של הקבלן. מראש בתי המשפט מצפים, ומקבלים את הדבר הזה כמובן מאליו, שהקבלן יחפף, שהקבלן יחסוך, שהקבלן לא ימנה מנהל עבודה, שהקבלן ינסה לגנוב את המזמין ומצפים מ"האוטוריטה ההנדסית באתר", קרי המפקח, למנוע זאת. בנוסף, יש גם בבתי המשפט וגם חמור יותר, אצלנו בענף הבניה, בלבול ואי הבנה של מהות הפיקוח, מתי זה פיקוח עליון, מתי זה פיקוח צמוד, מה זה בדיוק כל אחד, מה ההבדל ביניהם... לכן, אני מנסה היום (ובשבוע הבא) לדבר קצת יותר לעומק על הנושאים האלה. הגדרות פיקוח עליון: תקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), התשנ"ב 1992. חובת קיום פיקוח עליון 2 .(א) מורשה להיתר, מתכנן שלד הבנין או מומחה לדבר בתחום שהוא תכנן, חייבים בקיום פיקוח עליון, כל אחד בתחומו, לפי סעיף 158כז לחוק, וכן חייבים בפיקוח עליון כל אחד מהמנויים לעיל ועורכי בקשה להיתר, לגבי הבניה כפי שפורטה במסמכי הבקשה להיתר, אף אם היתר לבניה ניתן שלא לפי פרק ה'3 לחוק. (ב) אין בחובת קיום פיקוח עליון לפי תקנות אלה כדי לגרוע מחובת הביקורת על הבניה בידי האחראים לה לפי תקנות התכנון. משך הפיקוח העליון 3. משך הפיקוח העליון יהיה מתחילת ביצוע עבודות הבניה ועד להשלמתן והוצאת תעודת גמר למבנה; לענין זה, "תחילת ביצוע עבודות הבניה" - סימון המיתווה באתר הבניה או נטילת דגימות קרקע מאתר הבניה או ביצוע עבודות עפר, לפי המוקדם. פירוט הפיקוח העליון 4. הפיקוח העליון יכלול פעולות אלה: (1) בקרה להבטחת התאמת ביצוע הבניה באתר למסמכי ההיתר על נספחיו, ובכללה התאמה לתכניות הקונסטרוקציה ולתכנית הסידורים הסניטריים; (2) הדרכה ומתן הנחיות לאחראי על הבקורת בתחום שעליו הוא אחראי, לאחראי לביצוע השלד, לקבלן הראשי, למנהל העבודה או למנהלי העבודה בכל הנוגע לאמור בפסקה (1); תק' תשנ"ח-1997 (3) מעקב אחר בדיקות מעבדה מאושרת הנדרשות לפי כל דין שיועברו אליו בידי הקבלן הראשי או בהוראתו; (4) אישור גמר חלקי או מלא של עבודות הבניה לצורך בקשה לחיבור לרשתות החשמל, המים והטלפון ולצורך הוצאת תעודת גמר; האמור בפסקה זו יחול לגבי עורך בקשה ראשי ומתכנן שלד הבנין, ואולם רשאי עורך הבקשה הראשי להתנות מתן אישורו בחתימת עורכי בקשה אחרים לגבי ביצוע הפיקוח העליון, כל אחד בתחומו. פיקוח עליון על שלד הבנין 5. הפיקוח העליון על בניית שלד הבנין יכלול פעולות אלה: (1) הפעולות המפורטות בתקנה 4 ככל שהן נוגעות לבניית שלד הבנין; (2) בקורת של אופן ביצוע האלמנטים הראשיים של שלד המבנה בכל קומה מקומותיו, לרבות הרכבתם ומתן אישור ליציקת התקרות או הרכבתן בכל קומה בנפרד; לענין זה, "אלמנט ראשי" - כפי שהוגדר בידי מתכנן שלד הבנין בתכנית הקונסטרוקציה; (3) עדכון תכנית הקונסטרוקציה והחישובים הסטטיים, במידת הצורך, על פי שינויים, במידה שישנם, בזמן ביצוע בניית השלד בהתאם לאמור בתקנות התכנון; (4) מעקב אחר בדיקות חוזק חומרים, הנדרשות על פי כל דין שיועברו אליו בידי הקבלן הראשי או בהוראתו ומתן הנחיות למפורטים בתקנה 4(2), במידת הצורך, בקשר לכך אופן ביצוע הפיקוח העליון 6. הפיקוח העליון יבוצע באופן הבא: (1) ייערכו ביקורים באתר הבניה של המבנה או של חלקים ממנו, בידי מבצעי הפיקוח העליון או בידי עובד מטעמם כאמור בפסקה (2); הביקורים כאמור ייערכו במספר ובמועדים הדרושים כדי לקיים את הפעולות הנדרשות לפי תקנות 4 ו- 5, אולם לגבי עורך בקשה ראשי לא יפחת מספרם מהביקורים ומהשלבים שבהם הם נערכים בידי האחראי לביקורת לפי תקנות התכנון; (2) מבצע הפיקוח העליון רשאי לייפות את כוחו של עובד מטעמו לערוך את הביקורים כאמור בתקנות אלה, ובלבד שהעובד הוא בעל הכישורים הנדרשים לפי כל דין לתחום העבודה שלגביו הוא עורך את הביקורים במקומו של מבצע הפיקוח העליון; (3) ההנחיות במסגרת הפיקוח העליון הנמסרות למי מהאמורים בתקנה 4(2), יירשמו ביומן העבודה שמנהל הקבלן הראשי, וייחתמו בידי מבצע הפיקוח העליון או מיופה כוחו; העתק מיומן העבודה, הכולל את ההנחיות כאמור, יישמר במשרדי מבצע הפיקוח העליון למשך עשר שנים לפחות; לא נוהל יומן עבודה, יימסרו כל ההנחיות, בכתב, לקבלן הראשי והעתק מהן יועבר למהנדס הועדה המקומית וכן יישמר במשרדי מבצע הפיקוח העליון; תק' תשנ"ח-1997 (4) מבצע הפיקוח העליון ידווח לועדה המקומית כאמור בסעיפים 1.22 ו-5.04 בתוספת השניה לתקנות התכנון. חובותיו של הקבלן הראשי בקשר לפיקוח העליון 7. הקבלן הראשי יודיע למי שעורכים את הפיקוח העליון לפי תקנות אלה ולפי מסמכי הבקשה להיתר, על תחילת ביצוע עבודות הבניה, וכן יודיע למתכנן שלד הבנין על מועדי ביצוע האלמנטים הראשיים של שלד הבנין. אצל אנשי המקצוע, הפרשנות למה עושים במסגרת הפיקוח העליון היא מצומצמת. ===לבקש מהם פרשנויות למה שהם חושבים שזה כולל, נוכח ההגדרות בחוק. (לפי קריאה) ===פס"ד שפירים: "פיקוח עליון על פי מהותו - כולל את החובה לוודא קיומה של תוכנית מאושרת בטרם תחילת העבודה, תוכנית ברורה ומובנת לכל. המפקח העליון חייב לוודא כי כל מי שאמור לפעול לפי תוכנית זו מבין אותה ואם יש שאלות חייב הוא להבטיח כי התשובות תינתנה אך ורק בכתב...מפקח עליון חייב לבדוק שאנשי הביצוע והבקרה עושים למלאכתם באתר נאמנה, מפקח יכול וצריך לדעת על כשלי הביצוע ולמנוע ביצועם" ===פס"ד אלי רון נ' מ"י (ורסאי- עליון) "לא ניתן לקבל גם את טענתו של ק' לפיה בשל העדר יכולת מעשית לבצע פיקוח עליון על יציקת תקרות פל-קל אין להטיל עליו אחריות כמפקח עליון. ק' הודה בעדותו שמפקח חייב לבדוק כל רכיב ורכיב. מהנדס סביר אינו מוסמך ואינו רשאי לפטור עצמו מחובת הפיקוח בטענה שצורת בנייה מקשה או אינה מאפשרת פיקוח הולם. מהנדס סביר אשר מגיע למסקנה כי צורת בנייה אינה מאפשרת למלא את חובות הפיקוח הקבועות בדין צריך לפעול למניעת שימוש באותה צורת בנייה. מהנדס המשמש כמפקח עליון, אשר אמור לבדוק כל רכיב ורכיב טרם היציקה, אינו יכול להפקיד את מלאכת הפיקוח בידי מהנדס אחר. זאת ועוד, קיום אפשרות חוקית להעביר את האחריות לגבי תחום מסויים לבעל מקצוע אחר אין פרושו כי מהנדס המממש אפשרות זו פועל בהכרח פעולה סבירה." =ומה לומדים מזה? מה עם מהנדסים מתכננים המאפשרים שימוש בתכנון ביצוע של הקבלן או מתירים לקבלן לערוך תוכניות ייצור. כיצד מפקחים? מי המפקח העליון? לכאורה, לפי הפסיקה מהנדס מתכנן אינו יכול לבצע פיקוח ראוי על זה, אז אסור לו לאפשר השיטה? נניח גג מתכת שמיוצר בנגריה. איך מבצעים פיקוח עליון והאם אפשר בכלל? ==הבט של אחריות לתאונות עבודה באתר + "אחראי לביקורת" "בית המשפט העליון עא 878/06 דב טרויהפט נגד 1. דוד עטיה 2. המוסד לביטוח לאומי 3. ישראל אליאס 4. שמעון רווח 5. ורדה טרויהפט", 4/1/09 דנציגר -קוראת להם את פסק הדין ------------------------------------------- "לטענת אליאס, הוא התמנה על ידי טרויהפט להיות מתכנן השלד ומפקח פיקוח עליון על ביצוע הבנייה, ולכן אין לו כל קשר להקמת הפיגום. 27. מנגד, טוען עטיה, כי במסגרת הפיקוח שקיבל אליאס על עצמו היה עליו להפנות את תשומת לבו של טרויהפט לצורך בפיקוח צמוד על הנעשה באתר, ליידע אותו בדבר הצורך למנות לשם כך מנהל עבודה ולהסב את תשומת לבו לסיכונים הקיימים בהעדרו. 28. אליאס מוסיף וטוען כי לא היתה מוטלת עליו כל חובה לדאוג למינויו של קבלן רשום ושל מנהל עבודה באתר או להפנות את תשומת לבו של טרויהפט לכך. 29. טרויהפט טוען, מנגד, כי אליאס מונה כאחראי לביקורת על פי היתר הבנייה, ובמסגרת תפקיד זה היה עליו לוודא שהבניה מבוצעת בהתאם להיתר הבנייה. ההיתר כלל דרישה מפורשת להיותו של הקבלן קבלן רשום, ואליאס לא הקפיד לוודא שהבניה מבוצעת בהתאם להיתר, על אף היותו הגורם המקצועי אשר יכול היה למנוע את הנזק בצורה הטובה ביותר. עוולת הרשלנות - האם התקיימו יסודותיה? סבורני כי מדיניות משפטית ראויה מצדיקה את הקביעה כי אדריכל ומהנדס סביר יכול וצריך לצפות התרחשותו של נזק גוף לאדם אשר עובד באתר בנייה. 34. לדעתי, בין אם נקבל את גרסתו של אליאס, כי הוא התמנה לבצע "פיקוח עליון" בלבד על בניית השלד, ובין אם נקבל את גרסתם של המשיבים, לפיה אליאס התחייב לבצע גם "פיקוח צמוד" (שאלה עובדתית זו לא הוכרעה על ידי בית המשפט קמא), יש לקבוע כי חב הוא חובת זהירות קונקרטית ביחס לניזוק, עטיה. 35. בית משפט זה נדרש בעבר להיקף חובותיו של מהנדס שהתמנה לפקח על עבודות הבניין. בין היתר נקבע, כי "סמכות הפיקוח על עבודה נושאת בחובה אחריות בקשר לביצוע העבודה. האחריות איננה נובעת רק מכך, שאלה שנפגעו סמכו למעשה על המהנדס, אלא היא נובעת בעיקרה מכך שהלה ידע או צריך היה לדעת, כי אנשים אלה ייפגעו אם הוא לא ימלא תפקידו כנאות." (פוקסמן, עמ' 360). לדברי כבוד השופט (כתוארו אז) שמגר באותו עניין, המונחים "פיקוח" ו"הדרכה" כוללים גם אחריות לפיקוח ולהדרכה על נקיטת אמצעי זהירות (שם, עמ' 360-361). עוד נפסק, כי כאשר התמנה מהנדס לשמש כמפקח על עבודות בנייה, גם אם ההסכם אינו מבהיר את ההיקף המדויק ומסגרת הסמכויות וחובת הפיקוח, הרי חלה על המהנדס החובה להפנות את תשומת לבו של המזמין לצורך בפיקוח צמוד ולחובה למנות לשם כך מנהל עבודה כשיר, תוך הבהרה שהוא איננו ממלא פונקציות אלה, ולסיכונים הקיימים בהיעדרו של פיקוח צמוד (ע"א 600/86 עמיר נ' קונפינו, פ"ד מו(3) 233, 243-244 (1992) (להלן: קונפינו)). 36. הנה כי כן, מי שלקח על עצמו למלא תפקיד של פיקוח עליון, חב חובת זהירות קונקרטית כלפי אלה אשר עלולים להיפגע אם לא מילא כראוי את חובת הפיקוח, ובהם העובדים באתר הבנייה עליו הוא מפקח. כאמור, על ממלא התפקיד של פיקוח עליון, בין היתר, להסב את תשומת לבו של מזמין העבודה לצורך בפיקוח צמוד ובמנהל עבודה כשיר. מדובר באמצעי זהירות פשוטים יחסית, המתמצים בהפניית תשומת לבו של המזמין לכך. לחלופין, וככל שלא נקט באמצעי זה, מוטל על המהנדס המפקח על הבנייה לפקח בעצמו על נקיטת אמצעי זהירות, לרבות וידוא כי מבצע הבנייה פועל לפי כל כללי הבטיחות. מסקנות ==אחריות מוגברת של הפיקוח העליון כשאין פיקוח צמוד ראינו שבפס"ד טרויהפט ביהמ"ש הטיל אחריות מוגברת על המפקח העליון וקבע כי המפקח העליון אחראי לנזק שנגרם לפועל בניין שנפגע באתר, בשל כך שהאתר היה לא מסודר, שלא היה מפקח צמוד, שלא היה מנהל עבודה. בפסקי דין שניתנו לאחר מכן, בהתבסס על טרויהפט, הגדילו בתי המשפט וקבעו כי ישנה אחריות מוגברת למפקח העליון כשאין פיקוח צמוד, במקרים של ליקויי בניה. למשל, בפס"ד שניתן בבאר שבע ב- 6/2011, אמנם בבית משפט השלום אך מפי שופט מאוד מוערך, שגם קודם לאחרונה כראוי, לבית המשפט המחוזי. מדובר בבית פרטי ש הכלונסאות בו לא חדרו מעבר לשכבת המילוי, ולא חדרו מספיק לסלע. המפקח העליון העיד כי הוא הוזמן לכל האלמנטים שהיה צריך להיות נוכח ביציקתם, אך הסתבר שהוא חשב, כך סיפרו לו, שבמסגרת פיקוח עליון רק בודקים את הברזל. הוא מעולם לא ידע מה דורש החוק, כך העיד, ואישר כי לא המתין לקידוח כל הבורות שנחפרו לצורך הכלונסאות, כך שלא ראה את הרכב הקרקע. בפרויקט זה לא היה יועץ קרקע ולא היה מפקח צמוד. וכך קבע ביהמ"ש: "המסקנה העולה מן הדברים הינה, כי מר ח' הוזמן לביצוע כל האלמנטים הראשיים של המבנה, ובכללם קידוח הכלונסאות, הגיע למקום לאחר שנבדקו כבר מקצת הבורות, נכח בעת קידוח מס' בורות נוספים, ולא המתין עד לקידוח כל הבורות. ח' טעה, ככל הנראה, בהערכת עומק שכבת המילוי, ומכל מקום, לא וידא כי כל הבורות ייקדחו לעומק הנכון, וכי בידי הקבלנים, מלוא הנתונים הדרושים לביצוע הקידוחים כנדרש. אינג' ח' לא היה ער, לצורך בקבלת היתר בניה קודם תחילת העבודה, ולחובה לביצוע עבודות השלד, ע"י קבלן רשום, וממילא לא הקפיד על קיום חובות אלה. התרשלותו של אינג' ח' בעניינים אלה, בולטת על רקע העובדה, כי היה המהנדס היחיד שהיה מעורב בבניה, כאשר לא היה באתר מפקח צמוד." =שיחה ==הבט פלילי - עבירות בניה אדריכל / מהנדס אשר הגיש / חתם (על) בקשה להיתר בניה כעורך בקשה/מתכנן שלד, אחראי על בניית המבנה בהתאם להיתר, באמצעות ביצוע "פיקוח עליון". כך היה המצב עד היום. כאשר בעל ההיתר חורג מהיתר הבנייה, כתב האישום בגין בנייה ללא היתר עלול להיות מוגש גם כנגד האדריכל והמהנדס החתומים על הבקשה להיתר הבניה. הרציונל מאחורי הגשת כתב אישום גם כנגד עורכי הבקשה להיתר, הינו שהמחוקק רואה באדריכל / המהנדס כמי שאחראי על הבנייה ומי שלמעשה יכול למנוע עבירות בנייה. ההגנה הקבועה בחוק לאדריכל/ למהנדס מפני אישום פלילי במצב של חריגת בעל ההיתר מהיתר הבנייה, הינה כאשר האדריכל/ המהנדס לא ידע ולא היה צריך לדעת על הסטייה מההיתר, ועשה ככל שביכולתו למנוע את קיומה של הסטייה. כאן מתחילה הבעיה : לאחרונה, במספר מקרים, בתיקים פליליים הנוגעים לעבירות בניה, בתי המשפט (בית המשפט לעניינים מקומיים ובית המשפט המחוזי) קבעו סטנדרט מחמיר ביותר לקבלת ההגנה היחידה שהיתה לאדריכלים ולמהנדסים. בשורה של פסקי דין, נקבע על ידי בתי המשפט, שהאדריכל והמהנדס הינם "אחד מסוכניו החשובים של החוק לתכנון ובנייה" שאם הם יודעים על עבירת בנייה הם צריכים לדווח על כך לפיקוח העירוני וכי גם פיקוח עליון צריך להתבצע באופן הרבה יותר צמוד מאשר היה מקובל. בתי המשפט קבעו שביקור באתר הבנייה על בסיס "קריאה" או על בסיס של פעם ב – 6-8 שבועות (ומבין השורות עולה שגם ביקורים על בסיס חודשי) –איננו מספק ולא עונה לדרישות החוק, כיוון שאינו מסוגל לקיים את "עשה כל אשר ביכולתו לקיום הוראות החוק והתקנות". לפי פסיקת בתי המשפט, האדריכל / מהנדס אמורים לבקר באתר הבנייה באופן כזה שקבלן / בעל ההיתר לא יצליח לחרוג מן הבנייה ולהסתיר אותה. כל חריגה הנובעת מכך שהמפקח העליון לא הגיע בתדירות מספיק גבוהה – עלולה להוביל להרשעה בפלילים, כי האדריכל/המהנדס לא "עשה כל אשר ביכולתו לקיום הוראות החוק והתקנות". למעשה ניתן להבין את פסיקת בתי המשפט בצורה הבאה: כאשר האדריכל/המהנדס נותן מרווח זמן מספק בין ביקור לביקור, הוא למעשה מאפשר את החריגה ובכך הוא לא מנע את קיומה. בתי המשפט קבעו נחרצות: לא די בחתימה על תוכנית ובביקורים ספורים באתר הבניה. ביקורים ספורים כאלה עלולים לאפשר ביצוע סטיות, שבסיום הבניה לא ניתן יהיה לתקנן. נדרש ליווי צמוד הרבה יותר, שנועד למנוע את הסטיות. עצם העובדה שהאדריכל לא ידע על חריגות הבנייה עובר לביצוען בשטח, עלולה להוות הפרת חובתו שבדין ללוות את הבנייה מבחינה מקצועית. על האדריכל/מהנדס לנקוט כל פעולה סבירה להבטחת המימוש של תוכניתו בלא סטייה הימנה. מבחינתם של לוחות הזמנים, עליו לפקוד את הבנייה בתדירות אשר תבטיח את יעילותן של פעולות אלו. אדריכל, המבצע פיקוח עליון, נושא באחריות משמעותית למניעתן של עבירות בנייה. הוא גם גורם יעיל במניעתן של העבירות או באיתורן לאחר שבוצעו. במובן זה תפקידו המקצועי הופך אותו לא רק לנותן שירות ללקוח ששכר את שירותיו אלא גם למשרת הציבור. הפרת החוק בכך שהסטיות לא התגלו ודווחו בזמן אמת ע"י המפקח העליון אינה נרפאת תמיד בהגשתה בדיעבד של תוכנית שינויים. על כן, המלצתנו היא כי גם במסגרת פיקוח עליון שאדריכלים ומהנדסים מבצעים, כאשר הם אלו החתומים על הבקשה להיתר בנייה, עליהם לבקר בבנין בתדירות הרבה יותר גבוהה מאשר הנוהג כיום במסגרת הפיקוח העליון, ולתת דגש על איתור חריגות. לא ניתן גם לקחת את הסיכון שגם אם מבוצעות חריגות, תוגש בסופו של דבר תוכנית שינויים שתכשיר את החריגות בדיעבד. ההנחיה העולה מפסיקות בתי המשפט הינה, באופן חד משמעי, כי במקרה של גילוי חריגה יש להודיע לפיקוח העירוני, לדרוש (בכתב) מהמזמין/הקבלן להפסיק את הבניה ולהמתין, להגיש תוכנית שינויים ולא להמשיך בבניה עד אישור השינויים כדין, ואם לא מפסיקים - להודיע בכתב לועדה על התפטרות. ועוד המלצה (המלצה כללית לנושא הפיקוח העליון): להגדיר בהסכם שמבצעים פיקוח עליון בלבד ולא פיקוח צמוד יומיומי באתר (ממש לשלול פיקוח צמוד), להסביר בחוזה שפיקוח עליון הוא ביקורים ספורים רק בשלבים קריטיים ולדרוש ביצוע הבניה באמצעות קבלן רשום, פיקוח צמוד ומנהל עבודה. לכתוב שהתפקיד שלנו אינו למנוע ליקויים וגם שאיננו מבינים דבר בבטיחות בעבודה ולא עוסקים בזה, רק מנהל העבודה המורשה והרשום מטעם הקבלן. חשוב מאוד, במיוחד בבניה של בתים פרטיים, להזהיר ולהבהיר למזמין, שבד"כ אינו בקי בבניה, וגם אם כן אח"כ יגיד שלא, מה היקף העבודה ומה אינה כוללת. עכשיו, בוא ניקח את זה עוד צעד קדימה, לצערי. ברגע שמעמידים למזמין את כל הדרישות והמגבלות האלה - חייבים לוודא שזה גם נעשה. דרשנו קבלן רשום - צריך לדרוש את התעודה שלו דרשנו מנהל עבודה - כאן זה עוד יותר מסובך. הקבלן יכול להגיד על מישהו שהוא מנהל העבודה, אבל רק מנהל עבודה שמודיעים עליו בכתב למשרד העבודה, צריך לראות את העתק המכתב הרשום למשרד העבודה. כך נוהג או צריך לנהוג מנהל הפרויקט והמפקח הצמוד בפרויקטים בהם יש כזה. דרשנו מפקח צמוד - צריך לוודא שהמזמין שכר אחד. ואם לא שכר המזמין מפקח צמוד - מותר להתנות את העבודה שלכם בכך. וגם אם התרעתם על תיקון נדרש/דרשתם משהו ולא עקבתם שאכן בוצע - גם זאת עילה לחיוב בתי המשפט במקרים רבים. דוגמאות: עלי ילדירים, ניזאר עודה פרויקט שמלכתחילה המזמין לא מוכן להשקיע בניהולו התקין והחוקי - לא יתנהל באופן תקין וחוקי. אין צורך להכביר מילים על הסיכונים בפרויקט המתנהל כך. אי עמידה בלו"ז, ליקויי בניה, ח"ח תאונות עבודה. וגם אם זאת המציאות, בתי המשפט לא מקבלים אותה. הם מסתכלים על המציאות הזאת, ומבקשים להתוות מדיניות אחרת. ובכל פסקי הדין אנחנו רואים כחוט השני אמירות חד משמעיות על התפקיד הקריטי שיש למפקח העליון בפרויקט והאחריות המקצועית הנובעת מכך. פסק הדין העדכני ביותר שיצא בביהמ"ש העליון והדן בין היתר בפיקוח עליון. פסק הדין יצא ב- 23/12/13 (ע"א 6341/12 יהלומית פרץ נ' בן צבי ואח'. גם בנושא זה, מדובר בליקויים בבניין בשל העובדה שהכלונסאות לא חדרו לסלע. וכאן, לעומת זאת, נקבע כי מתכנן השלד לא פעל בשטח כאחראי לביצוע השלד. "ועל כן, אין להטיל עליו אחריות בשל כך שלא עמד על עומקו של כל כלונס וכלונס. עם זאת הוטל עליו 10% אחריות משלא ערך פיקוח או בדיקה עם מהנדס הביצוע או מנהל העבודה כדי לוודא שממלאים את דרישותיו באשר לעומק הכלונסאות, בנסיבות שבהן ברור היה כי עומקם של אלו הוא קריטי ומהותי ליציבות המבנה". אחראי לביקורת כמו כן, לאחרונה ועדות תכנון מקומיות דורשות ממתכננים, בעיקר אדריכלים המגישים בקשה להיתר לרשויות התכנון כ"עורך בקשה" - לחתום על טופס "אחראי לביקורת". מינוי האחראי לביקורת אמור להתבצע בהתאם לתקנות התכנון והבניה, תקנה 16.02 לתוספת השניה. בהתאם לתקנה אסור להתחיל בבניה בפועל בטרם מונה אחראי לביקורת הבניה. מי שיכול להתמנות כ"אחראי לביקורת" הינו עורך הבקשה או עורכי הבקשה (כלומר אפשר להפריד בין תחומים, שכן אפשר כבר שיהיו מס' עורכי בקשה - בתחומים שונים). כן רשאים עפ"י התקנות מבקש ההיתר ועורך הבקשה שעורך הבקשה לא יהיה האחראי לביקורת, אך צריך לעשות כן מפורשות - במינוי אדם אחר בטופס 1. כלומר, רצוי מאוד להסכים עם המזמין/מבקש ההיתר עוד לפני הגשת הבקשה להיתר, כי ימונה אחר (מהנדס הקבלן, למשל). אם לא - עורך הבקשה ממונה אוטומטית כאחראי לביקורת אם לא ממונה מישהו אחר. ההשלכות של מינוי עורך הבקשה לאחראי לביקורת - תפקידו לבדוק אם עבודות הבניה בוצעו בהתאם להיתר, לחוק ולתקנות, לרבות התנאי בדבר העסקת קבלן רשום. הביקורת תתבצע לפחות בגמר שלבי הבניה סימון קווי בניין, גמר יסודות, גמר השלד או לאחר סיום מקלט וכן בגמר הבניה. כן צריך האחראי לביקורת להודיע לועדת התכנון על עריכת כל ביקורת וממצאיה, בתוך 6 ימים מהביקורת. אדריכלים עורכי בקשה אינם מודעים כי הם ממונים אוטומטית, ועל חובתם במקרה של מינוי כאחראי לביקורת גם לעשות ביקורות וגם לדווח על הביקורת לועדה. יתירה מכך, עורכי בקשה בד"כ אפילו לא נמצאים בשטח בשלבי הביקורת הנדרשים, כך שבפועל לא נערכת בכלל ביקורת על ידם. וגם, נראה שעורכי בקשה לא מודעים לחובתם כ"אחראי לביקורת" לדאוג שהבניה תבוצע עם קבלן רשום. ההשלכות - פלילי - יכולים להיות מחוייבים בגין סטיה מההיתר, או בניה ללא היתר. אזרחי - חיוב ברשלנות (ראה טרויהפט שם חוייב האדריכל המפקח העליון גם בגלל ששימש אחראי לביקורת). בתיק זה, כפי שפורט לעיל, המפקח העליון חוייב במיליונים בגין רשלנותו ואחריותו לתאונת עבודה, כאשר הבניה בוצעה ללא פיקוח צמוד וללא מנהל עבודה פורמלי.
בשבוע שעבר דיברנו בעיקר על פיקוח עליון. השבוע נדבר בעיקר על ניהול פרויקטים ופיקוח צמוד. אני מזכירה, שהתכנסנו כאן, בסדרה זו של ההרצאות/ההתכנסות - כי למרות אסונות שקרו, נדמה שאין הטמעה של כללים חדשים והסתכלות מחמירה יותר, אולי, של בתי המשפט. כלומר, למרות ורסאי, כפר המכביה ועוד כמה מקרים קשים, נראה שבמידה מסוימת עולם כמנהגו נוהג, שאחרת לא היינו רואים מקרים כגון המרפסת בחדרה. אולי אני נשמעת מחמירה, אבל בסקירה מקיפה אני מבקשת אולי להעיר את התחום שנראה עדיין רדום מאוד. אני גם מודעת לכך שבמרבית המקרים אין נגיעה בכלל לעבודת המתכנן/המפקח, אלא לביצוע בלבד. אלא שבתי המשפט כבר התקדמו, ואנחנו אולי לא רואים את זה. בתי המשפט מסתכלים על המתכנן/המפקח כאוטוריטה ההנדסית היחידה באתר, ומטילים יותר ויותר אחריות מכח מחשבה זו. כלומר, מראש בתי המשפט כבר רואים את הקבלן כמי שאינו מבין כלום, כמי שמנסה לרמות, ואנחנו, המפקח העליון או הצמוד כמי שאמונים על מניעת הרשלנות הצפויה של הקבלן. מראש בתי המשפט מצפים, ומקבלים את הדבר הזה כמובן מאליו, שהקבלן יחפף, שהקבלן יחסוך, שהקבלן לא ימנה מנהל עבודה, שהקבלן ינסה לגנוב את המזמין ומצפים מ"האוטוריטה ההנדסית באתר", קרי המפקח, למנוע זאת. בנוסף, יש גם בבתי המשפט וגם חמור יותר, אצלנו בענף הבניה, בלבול ואי הבנה של מהות הפיקוח, מתי זה פיקוח עליון, מתי זה פיקוח צמוד, מה זה בדיוק כל אחד, מה ההבדל ביניהם... לכן, אני מנסה היום (ובשבוע הבא) לדבר קצת יותר לעומק על הנושאים האלה. הגדרות: כבר דיברנו בשבוע שעבר שמקור/הגדרת התפקידים של פיקוח עליון/פיקוח צמוד שונים בתכלית. מהות הפיקוח העליון - מהו, מהן גבולותיו, מתי מבוצע - ב"חוק" (תקנות התכנון והבניה פיקוח עליון על הבניה - התשנ"ב 1992). לעומת זאת, פיקוח צמוד בד"כ מוגדר בחוזה בין המזמין למנהל הפרויקט והמפקח. יחד עם זאת, ההגדרה היחידה שמצאתי במקורות מחוץ לחוזה" הינו ב"דו"ח זיילר". אני מקווה שאין צורך להזכיר מה זה, אבל בכל זאת. שמה הרשמי: "ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור" הועדה מונתה נוכח אסון ורסאי. 1. מנהל הפרויקט 4.6 היזם יכול להיות איש מקצוע בענף הבנייה (דגם הקבלן), ואולם לעתים, ובוודאי כשמדובר במבנים המשמשים את הציבור, היזם איננו איש מקצוע כזה. תהליך הבנייה הוא סבוך מאוד, הן מבחינת הנורמות החלות, הן בתכנון, והן בביצוע. מי שאיננו איש מקצוע איננו יכול לרכז את הטיפול בתהליך הבנייה, ויהיה זה הכרחי וטבעי שהוא ישכור את שירותיו של מי שמסוגל להנהיג ולהוביל את התכנונים השונים, לעשות ביניהם את התיאום הדרוש, ולפקוח עין על הניהול ועל האיכות של הביצוע. עד לפני עשרות מעטות של שנים לא הייתה נהוגה פונקציה נפרדת שביצעה משימה זו. שירותי האדריכל כללו אז לא רק את התכנון האדריכלי, אלא גם את התיאום של תכנוני המערכות השונות (חשמל, אינסטלציה, מיזוג אוויר וכיוצא בזה). היה זה האדריכל שריכז ותיאם עבור היזם את כל שירותי התכנון, והוא היה זה שהפכם למקשה אחת. 4.7 הטלת תפקיד כזה על האדריכל פעלה יפה בתקופה שבה היבטי התכנון שליוו את הבנייה היו פשוטים ובהיקף קטן יחסית ורובם נערכו על-ידי האדריכל עצמו. משרבו המערכות (ושמענו שיש בארץ בניינים שבהם מספר היועצים ומתכנני המערכות עולה על שלושים) ומשגדלו הבניינים מבחינת היקפם, מורכבותם וגובהם (ובכלל זה גורדי-שחקים שיש בהם בעיות תכנון מיוחדות), ומשנוסף ידע, ובעקבותיו נתווספו התמחויות ותת-התמחויות בשטחים רבים, התעורר צורך בבעל תפקיד מיוחד שינהיג ויתאם את מלאכת התכנון. בעל תפקיד זה, שיש לו, כפי שנראה בהמשך, תפקידים גם במהלך ביצוע הבנייה, קרוי "מנהל פרויקט". היתרון שבמעורבותו מקובל על רבים, אם כי שמענו גם דעות חריגות שחלקו על-כך. 4.8 מנהל פרויקט, כאישיות נפרדת שעליה מוטלים התפקידים האמורים, אינו קיים אפוא בכל המקרים ובכל המצבים. אולם במבנים הנבנים על-ידי גופים ציבוריים ובפרויקטים גדולים הוא כמעט עניין שבשגרה. בהיעדרו של מנהל פרויקט ממלא את תפקיד תיאום התכנון, גם בימינו, מתכנן אחר, ובדרך-כלל יהיה זה האדריכל. זוהי דוגמה טובה למה שאמרנו לעיל, שיש להבחין בין קיומה של משימה, לבין האישיות המקצועית הממלאת אותה. 2. המפקח הצמוד 4.36 תיאורטית ניתן היה להסתפק בגרעין הפונקציונלי שתואר לעיל, הכולל מתכננים ומבצעים, כאשר בביצוע משולבת פונקציה של מהנדס אחראי על ביצוע השלד שצריך להקפיד על התאמת הביצוע לתכנון ועל איכות הביצוע (בכל הנוגע לשלד). אך המציאות מוכיחה שאין בכל אלו כדי להבטיח את האיכות, הבטיחות, העמידה בלוחות זמנים והתאמת הביצוע לתכנון. ניסיון החיים מראה שהאינטרסים הטבועים אצל הקבלן (ובעיקר הפיתוי לחסוך עד כמה שאפשר בכל התשומות) יכולים להביא לפרשנויות, הן של תכנון והן של ביצוע, שאינן תואמות בהכרח את האינטרסים הבסיסיים של היזם המבקש להשיג מספר מטרות, ובהן איכות ראויה ועמידה בהוראות הדין. הטעם לכך הוא שבסופו של יום המוצר המוגמר יהיה של היזם, אפילו אם כוונתו למוכרו, ומטבע הדברים הוא שואף להשיג מוצר בטיחותי ואיכותי. החסכון שהקבלן רוצה להשיגו לא תמיד משפיע על גובה התשלום שהיזם צריך לשלם לקבלן, ואפילו אם כן, יכול שהאינטרס של היזם באיכות יגבר על השיקול הכספי שלו. 4.37 ניגוד אפשרי זה של אינטרסים תרם, בין שאר גורמים, ליצירת התפקיד של המפקח הצמוד מטעם היזם. אולם, בדומה למנהל פרויקט, חרף חדירתה של פונקציה זו למערך המעורבים בהליך הבנייה, אין לה ביטוי וזכר בחקיקה. לפיכך אין גם הסדרה של הכשירות והרישוי כמו גם של החובות, הסמכויות והאחריות של פונקציה זו. ברוב המקרים שבהם קיים מנהל פרויקט כפונקציה עצמאית, יהיה המפקח הצמוד חלק ממנה, בין כשאדם אחד מבצע הן את ניהול הפרויקט והן את הפיקוח הצמוד, בין כשהמפקח הצמוד הוא עובדו של מנהל הפרויקט, ובין הוא כפוף אליו באופן אחר. כשמו של המפקח הצמוד – כן הוא. תפקידו להיות "כלב השמירה" של המזמין באתר הבנייה, כדי לוודא שכל בעלי התפקידים הפועלים בביצוע עושים את מלאכתם אמונה. ייתכן שיש נקודות חפיפה לא מעטות בין תפקידי המהנדס האחראי על ביצוע השלד לבין תפקידי המפקח הצמוד, ואולם אין בכך רע, ובמיוחד כשזווית הראייה של האחראי על ביצוע השלד לא תמיד תואמת את זווית הראייה של המפקח הצמוד, והאחת משלימה את חברתה. 4.9 האמור לעיל מתייחס ליזם שאיננו איש מקצוע בענף הבנייה. אך כפי שראינו, ייתכן שהיזם יהיה גם הקבלן שהוא איש מקצוע. במצב כזה יש והוא מבצע גם את הפונקציה של מנהל פרויקט על כל היבטיה, או את מקצתה, למשל כשהוא מתחלק בה עם האדריכל המתאם את התכניות ומרכז את ההנהגה של התכנון. אנו רואים פעם נוספת מצב שבו המשימה איננה נעלמת גם כשאין אדם המופקד עליה לפי תוארו. במקרה זה היא מתבצעת על-ידי "שחקן" אחר, או שהיא מתפצלת בין שני "שחקנים". 4.10 למנהל הפרויקט יש גם תפקידים במהלך הביצוע, במיוחד כשמדובר ביזם שהוא הדיוט. כל כולו של התכנון לא נעשה, אלא כדי להקים לפיו בניין. מנהל הפרויקט מעניק את שירותיו, וביתר שאת, גם בשלב ההקמה. תפקידיו העיקריים בשלב זה הם לדאוג לכך שהתכנונים יקרמו עור וגידים של בניין העומד על תילו. לצורך כך הוא דואג להשלמת המפרטים, לבחירת המבצעים ולקביעת תנאי עבודתם. הוא גם מעורב בתהליך הביצוע, ועל פיו יישק דבר באתר הבנייה. הוא בודק, או משליט בקרה, או מבקר את הבקרה ואת הפיקוח בתהליך הבנייה, הוא זה שמתאם את הביצועים למיניהם, הוא מאשר לקבלנים את תחילתם והשלמתם של שלבי העבודה השונים, כמו גם את העבודות בשלמותן, הוא עומד בקשר עם המתכננים בשאלות הבהרה, הוא גם מקפיד על ביצוע פיקוח עליון (שיידון להלן) על-ידי המתכננים, והוא המכריע במחלוקות מקצועיות בנושאי תכנון או ביצוע. בקצרה, מנהל הפרויקט מופקד על-כך שהבניין ייבנה על פי התכניות ולפי הדין, באיכות הנדרשת ובדרך ראויה. 4.11 אין צריך להכביר מילים על-כך שניהול הפרויקט בשלב הביצוע הוא לא רק משימה רצויה, הוא גם, כפי שנרחיב להלן, משימה הכרחית. הטעם לכך הוא שיש בתהליך הביצוע, אפילו של מבנים קטנים, תשומות רבות של חומרים רבים ושל דיסציפלינות תכנוניות וביצועיות שונות, ויש לכן הכרח בהשלטת סדר דברים וסדר עבודה שבהם יהיו הרמוניה ותיאום בין כולן, למען לא תיווצר סתירה או אי-התאמה בין תכנונים שונים ובין סדרי ביצוע ומועדי ביצוע של מתכננים או של בעלי מקצוע שונים. מנהל הפרויקט הוא מי שמופקד על-כך. עם זאת, חשוב להדגיש שגם פה, ואולי ביתר שאת, יש מצבים שבהם מלאכה זו נעשית על-ידי "שחקנים" שתפקידם העיקרי הוא אחר (למשל, במבנים קטנים – מנהל עבודה, ובאחרים – מהנדס ביצוע). 4.12 אנו נכנה את משימת הניהול והתיאום בשלבי התכנון והביצוע של הבנייה, כפי שתוארה לעיל, בשם "ניהול פרויקט" ואת העוסק בה "מנהל פרויקט". למרות חשיבותה של פונקציה זו, אין לה כיום זכר בחקיקה. להלן מספר פסקי דין לגבי אחריות מנהל הפרויקט ו/או פיקוח צמוד: ת.א. 14111-01-09 (מחוזי מרכז) נוריאל ואח' נ' החברה הכלכלית לאריאל בפסק דין זה, באופן חריג, דן ביהמ"ש בחלוקת אחריות בין הגורמים השונים באתר הבניה, ונקבע שמנהל הפרויקט ישלים עבודות שלא הושלמו ע"י הקבלן ויבצע תיקונים. כך ממש. בעבודות התגלו ליקויים מסוימים, ונקבע שמנהל הפרויקט שהיה גם המפקח הצמוד, שלא מנעו את הליקויים, הם שיבצעו את התיקונים. בתיק זה פירש ביהמ"ש את התחייבויות הצדדים לא רק עפ"י ההסכם שחתמו עם היזם, אלא גם עפ"י אופן ביצוע ההסכם, כלומר דרך ההתנהגות לאחר ההסכם, תוך כדי הליכה, בהחלט יכולה גם היא לעצב התחייבויות הדדיות של הצדדים. כך, ביהמ"ש קבע שכחלק משרותי הפיקוח פעלה החברה כמנהלת עבודות החברות הקבלניות, ולכן חייבת היא חובת זהירות כלפי הניזוק שקיבל עבודות לקויות. ת.א. 14113/06 (חיפה) צ.מ.ב. נ' ברקוביץ מדובר בתביעה שבמסגרתה תבע קבלן מיזוג אויר שכר עבודה שלא שולם לו. המזמין טען שהקבלן הפר את התחייבויותיו והמפרט של המזמין ולא סיפק מיזוג אויר לפי בקשת המזמין שרצה דרגת קור של מקרר. המפקח הצמוד חוייב בתיק בשל שתי סיבות: 1. המפקח היה חייב להיות ער לשינויים בין מפרט/תוכניות מיזוג האויר ובין השינויים שבוצעו. מומחה ביהמ"ש העיד ומכח זה חויב המפקח: מה כמות הפיקוח שצריך לעשות הפיקוח העליון של המתכנן אל מול המפקח הצמוד באתר, שכן אני טענתי בשם המפקח שאין לו הבנה מוחלטת במערכות, ופיקוח צריך לבצע, ומבצע בפועל, מתכנן מיזוג האויר. מומחה ביהמ"ש קבע כי המפקח באתר חייב ללוות הביצוע של כל חלקי המערכת בבניין. ללוות זה לא להיות בכל רגע נתון, אבל חייב להיות בביצוע בגדול, וגם לדאוג להזמין את המפקח העליון אם צריך אותו. הנושא השני, בגינו חויב המפקח, הוא מעקב אחר ביצוע העבודות החריגות, לרבות אישורן מראש, לבצע מדידות, לדרוש ניתוח מחירים, לבדוק החשבונות, ולאשרם. העובדה שבוצעו בפרויקט חריגים שלא על דעת המזמין מבלי שהמפקח מנע זאת, בא לחובת המפקח. ע"א 1530/02 + 4993/02 (בימ"ש עליון) מנורה נ' יובלים אחד מפסקי הדין הגרועים בנושא אחריות מפקח צמוד בכלל וכיסוי ביטוחי בפוליסת אחריות מקצועית של מפקח בפרט. מדובר בתביעת ליקויי בניה "רגילה" בה נמצאו ליקויים בעבודת הקבלן המבצע. בד"כ הקבלן המבצע מחוייב לתקן או לשלם לניזוקים עלויות התיקונים. כאן הקבלן פשט הרגל. ולצערי, כאן לדעתי קבור הכלב. bad case makes bad law קובע ביהמ"ש העליון (ברק): אכן, הליקויים נגרמו ע"י הקבלן, עם זאת מנהלת הפרויקט שביצעה גם פיקוח צמוד, היה למנוע ליקויים מסוג זה, ואם הבחינה בהם לאחר ביצועם, היה עליה להבטיח כי יתוקנו. תפקידה לא התמצה בפיקוח צמוד בהבט הצר של הביטוי. בהתאם לחוזה עם המזמין, היה עליה לנהל את הפרויקט מתחילתו ועד סופו, לרבות פיקוח צמוד, עריכת מפרטים, בחירת חומרים, שמירה על לוח זמנים, המלצה או ייעוץ בבחירת הקבלן המבצע. הקבלן אכן נבחר בעקבות המלצתה, והיא היתה זו שאישרה העברת כספים לקבלן, לאחר שלטענתה בדקה כי העבודה בוצעה כיאות. הודתה שבדקה ואישרה. ת"א 1193/07 (מחוזי באר שבע) פרץ בוני הנגב נ' אינטר אלקטריק: מעמדו של המפקח הצמוד באתר מטעם המזמין, ביחס לפריטים במפרט או בכתב הכמויות הוא מעמד של שוטר תנועה אשר הוראותיו בשטח גוברות על התמרור. כלומר על הקבלן לציית להוראותיו, על אף האמור במסמכי הפרויקט. תפקיד זה של המפקח הצמוד הוא חיוני לגשר על הפער בין ההוראות הכתובות לבין מציאות החיים. ואז, בהחלט נשאל בתיק זה, מה שאני שואלת תמיד: ואם לא היה מפקח צמוד, מותר לקבלן המבצע לעשות מה שהוא רוצה? זה לתת לחתול לשמור על השמנת. הוא צריך להחליט ולקבוע מבלי שיהיה לו עם מי להתייעץ. נסיים ונקנח עם מחקר שפורסם לאחרונה ע"י הטכניון.